טעימות לתינוק – מתי נותנים מה? | מעבר למוצקים

"מתי נותנים X לתינוק" ? "באיזה גיל נותנים  Y לתינוק?"
אחרי 17 שנים בעולם המקצועי הזה – וכ 100,000 הורים שפגשתי וירטואלית או פיסית, אני שמחה  להציג לכם את שיטת השלבים 

מעבר למוצקים (טחונים או גסים) כולל בתוכו כמה מטרות:
1. שילוב התינוק בחוויה של האנשים האוכלים סביבו (ועל כן נדרשת סקרנותו)
2. שילוב יכולתו המוטורית של התינוק לעבר התקדמות במיומנות האכילה (ולכן נדרשת הפגנת : החזקת פלג הגוף העליון, הכנסת חפצים לפה, תנועות לשון )
3. העשרת הרכב התפריט של התינוק ועל כן נדרשת הבנה של המטרות התזונתיות (כפי שיפורטו ממש עוד מעט )

השילוב של הרצון עם היכולת תחת הבנת המטרות התזונתיות, יאפשרו אכילה נעימה ויעילה.

בחרתי לחלק את רשימת המזונות ל 4 קטגוריות כלליות, כל קטגוריה תוגדר כ שלב בפניי עצמה

שלב  1 –  כולל ירקות ופירות (כאלו שהם "basic" לעומת כאלו שמעט יותר קשים לעיכול)  – שלב של חשיפה למזון בסיסי והגדלה של הנפח הנאכל בהדרגה
שלב 2  – שילוב של מזונות אלרגנים שיש *יתרון לחשיפה מוקדמת שלהם. שילוב של מקור חלבון
שלב 3   – הרחבת המגוון התזונתי, שילוב של מזונות עם פוטנציאל אלרגני ללא יתרון של חשיפה מוקדמת **

מזון עם פוטנציאל אלרגני – מזונות ששכיחות התגובה האלרגית סביבם גבוהה ביחס למזונות אחרים.
אלו נחלקים ל 2 קבוצות :
*מזונות עם פוטנציאל אלרגני שיש יתרון לחשיפה מוקדמת ועל כן חשוב שנבצעה בזמן
**מזונות שבהם אין יתרון לחשיפה מוקדמת, כך שתוכלו למקמם בכל שלב לאחר שלב הבסיס
ככה זה נראה "גרפית" :

שלב 1

ירקות

ירקות basic
החל מגיל חשיפה והטעימות לתינוק. התחילו בירקות מימיים וקלים לעיכול (קישוא, דלעת ) והמשיכו לגזר תפוא /בטטה 

ירקות "מתקדמים" שלבו בשלב  מאוחר יותר : 
ירקות סולניים – חציל, עגבניה, פלפל. אין מניעה אך הם עשויים להיות מעט קשים יותר לעיכול. התחילו קודם ב basic 
מצליבים – כרוב, כרובית ברוקולי. אין מניעה להתחיל כבר בטעימות. מצד שני תהליך העיכול יכול לעורר מעט גזים. המתינו לעיכול נוח של ה basic ורק לאחר מכן המשיכו למצליבים או סולניים

ירקות טריים 
תוכלו לקרוא עליהם כאן > 

פירות

basic
החל משלב הטעימות לתינוק. פירות קשים יותר לעיכול מירקות, על כן אני ממליצה להתחיל דווקא בירקות.
לאחר שהתחלתם עם ירקות תוכלו להתנסות גם בפירות בשלב ה basic : תפוח, אגס, בננה, מלון,אבטיח בעונה/
גם אבוקדו, מבחנה בוטנית נחשב פרי. תוכלו לשלב אותו בשלב הזה
אידוי פירות יאפשר עיכול נוח יותר. אין צורך לאדות פירות רכים כמו בננה, אבטיח מלון. יש לאדות בתחילת הדרך תפוח, אגס, עד לחווית עיכול נוחה של התינוק. 
את המזונות הבסיסיים ניתן להגיש גם כתערובות של שניים או יותר, היות ושכיחות האלרגיה שבהם נמוכה.                                             

מתקדמים 
פירות טרופיים, בעלי פוטנציאל אלרגני –
תות, מנגו, אננס,אפרסק, נקטרינה, פירות יער.
אני ממליצה לחשוף אליהם, לאחר החשיפה לפירות הbasic. אין יתרון או חסרון בחשיפה מוקדמת לפירות טרופיים, אך תמיד יש לקחת בחשבון כי מזונות הידועים עם פוטנציאל אלרגני, במידה ויעוררו אלרגיה, יגרמו לנו ההורים וגם לתינוקות, מעט יותר דאגה או סטרס. שמרו את החשיפה אליהם לשלב שכבר ביססתם ארוחות . (בקצרה – אין מניעה פסיולוגית, אך יש העדפה התנהגותית ליצירת חוויה בטוחה, לחשוף למזונות עם פוטנציאל אלרגני בשלב שלאחר ביסוס ארוחה)
פירות הדר תוכלו לשלב מעט לאחר שחשפתם למזונות הבסיסיים. פירות הדר יכולים לעיתים לעורר אדמומיות סביב הפה. זוהי לאו דווקא אלרגיה אך בכל מקרה של שאלה, התייעצו עם הרופא.ה
המעבר בין "בסיסיים" ל"מתקדמים" יכול לקחת ימים בודדים
את המזונות המתקדמים כדאי לבחון בבלעדיות – כך שמזון "מתקדם" שמוסף לתפריט מוסף באופן בלעדי ללא מזונות חדשים נוספים, ליומיים שלושה, לצד מזונות מוכרים.

דייסות אינסטנט

אני אתחיל מהסוף 🙂 לא כל התינוק יקבלו דייסות 

דייסות אינסטנט לתינוקות, מבוססות דגנים, יוכלו להשתלב בשלב זה של הטעימות כמקור תזונתי נוח לעיכול ומועשר בויטמינים ומנרלים.
במדינות בהם לא מתספים את תזונת התינוקות בברזל, נהוג להוסיף דייסות דגנים יעודיות לתינוקות כמזון מועשר בברזל.תינוקות בישראל מקבלים תוסף ברזל, ולכן ניתן להסתפק במזונות ביתיים ולאו דווקא מועשרים. 

אם מוסיפים דייסה,איך ניתן להוסיף ? 
1. הוספה כחלק ממנת הפרי או הירק, לשם העשרה או הסמכה של המזון 
2. הגשה של מנה לאכילה מכפית  המבוססת על חלב אם או תמ"ל, מנה כזו תהיה קלה לעיכול, ולא תדרוש הגבלה כמותית בכל גיל. 
כך למשל תינוק שנהנה מאוד מאכילת מזון מכפית, נוכל לאפשר לו דייסה על בסיס חלב אם או תמ"ל, מבלי שנדרש להגביל את הכמות הנאכלת 

תוספת דייסה בבקבוק, אינה מתבקשת לכלל התינוקות, אלא אם קיבלתם המלצה אישית כזו. 

דייסות דגנים ביתיות
דיסות אלו יוכלו להשתלב לקראת שלב 2 או 3. דגנים ביתיים יוכלו להשתלב בשלב 2  כחלק ממנת מרק מגוונת.

האם כל התינוקות צרכים לקבל דייסה ? לאו דווקא. רק שימו לב שבשלב ראשוני זה, דייסה ביתית בניגוד לאינסטנט, לא תהווה מנה מגוונת ומלאה. 

שלב 2

בשר

החל מגיל 6 חודשים תוכלו לשלב בשר כמקור חלבון בתפריט התינוק. אמליץ לעשות זאת לאחר הגעה לנפח של כ ⅓ כוס מזון טחון, בעיקר כדי לא לטרוח בהכנת בשר על כמויות קטנות שמשמעותן התזונתית עוד לא גדולה.
תוכלו לשלב :
הודו – עשיר בברזל וחלבון.
עוף- עשיר בחלבון , דל בברזל
בקר – עשיר בחלבון וברזל, אך יש לתת בתדירות נמוכה, עבור כלל האוכלוסיה (לא רק תינוקות)

קטניות

קטניות, כולל טופו וסויה (סויה – מזון בעל פוטנציאל אלרגני)

קטניות יכולות לספק מקור חלבון בתזונת התינוק.  אני ממליצה לשלב אחרי שלב הטעימות לתינוק , החל משלב ביסוס הארוחות.
אמליץ לשלבן רק לאחר שילוב ירקות ופירות בסיסיים, על מנת לאפשר לכם חווית הכנה פשוטה בשלב בו הכמות הנאכלת קטנה.
שימו לב לתגובות של מערכת העיכול אם ישנן. 
טכנית:
ניתן לבשל עד ריכוך ולהוסיף למנת הירקות, או לשלב כמות קטנה של טופו  (כ 10-15 גרם) בתוך מנת הפירות.
תוכלו למצוא גם הדרכה על הנבטה של קטניות. הנבטה תקל על העיכול ותעלה את ערכי הקטניה. 

בוטנים, מזון עם פוטנציאל אלרגני. יתרון לחשיפה מוקדמת

איך :
חמאת בוטנים מ 100 בוטנים, משולבת במנת הפירות או מכפית.

מתי:
בטווח שבין 4-11 חודשים , כדי למזער הארעות אלרגיה.

ביצים, מזון עם פוטנציאל אלרגני. יתרון לחשיפה מוקדמת

איך :
שלבו כחלק ממנה טחונה כבר בשלב הטעימת , אך רק לאחר יצירת כמה חוויות יציבות וטובות סביב פירות וירקות. תוכלו להגיש חלבון וחלמון יחד. כמו בכל מזון עם פוטנציאל אלרגני, חשוב לחשוף 3 פעמים לפחות.
מתי:
המחקר מדבר על חשיפה בטווח הגילאים של 4-6 חודשים .

דגנים

בין אם שילבתם דייסות אינסטנט בשלב 1  ובין אם לא, כעת תוכלו לשלב גם דגנים הנצרכים אצלכם בבית. 
שימו לב, כי בתחילת החיים תינוקות לא יוכלו לעכל בנחת תכולת סיבים גבוהה. 
דגנים מלאים יכילו תכולה גבוהה יותר של סיבים, ועל כן תוכלו להתחיל עם דגנים "לבנים" (אל תשכחו שסיבים יגיעו גם מפירות וירקות וכעת, בשלב הזה, מערכת העיכול עדיין מסתגלת לתהליך העיכול.) 
את הדגנים כמו – אורז, בורגול, קינואה תוכלו לשלב כחלק מהמנה הטחונה של הירקות שהכנתם. 

תוכלו גם להעזר בדייסות אינסטנט של תינוקות כפי שמתוארות ב שלב 1.

שלב 3

דגים, מזון שעלול להיות אלרגני

ניתן לשלב כמקור חלבון כבר מגיל החשיפה של הטעימות לתינוק. כמו כל מזון אלרגני, שאין בו יתרון בחשיפה מוקדמת, אמליץ לשלב לאחר ביסוס של ארוחה על מנת ליצור מספיק חוויות חיוביות טרם חשיפה למזון עם פוטנציאל אלרגני.
שימו לב, ניתן להשתמש גם בטונה כמקור לחלבון, אך חשיפה לטונה לאו דווקא תעיד על העדר אלרגיה לדגים אחרים.
כאן תוכלו לקרוא בהרחבה על דגים 

מוצרי חלב, מזון עם פוטנציאל אלרגני

דעות שונות נשמעות בין אלרגולוגים לגבי משמעות של חשיפה מוקדמת. יש הטוענים שכדאי לחשוף מוקדם למקור חלבי (אפילו תמ"ל) ויש שאינם מצדדים בחשיפה מוקדמת כמהווה יתרון.
אני ממליצה לשלב מוצרי חלב בשלב בו כבר יש 2 ארוחות מבוססות של מוצקים, כאלו שכבר משביעות את התינוק. 
ניתן להקדים את שלב החשיפה, אך לשלב כחלק מארוחה ולא כמרכיב בלעדי. באם התינוק מקבל תמ"ל חלבי, תוכלו להסיק כי הוא אינו אלרגי לחלב.
הקפידו על חשיפה למוצרים טבעיים ללא ממתיקים או צבעים מוספים. התחילו ביוגורט/גבינה לבנה/ריקוטה ללא מלח. 
*חלב ניגר – (זה השמים בקפה) ניתן להוסיף בכמות זניחה למתכונים, אך לא לבסס ארוחה שלמה על חלב ניגר לפני גיל שנה. 

אגוזים ומוצריהם, מזון עם פוטנציאל אלרגני

אגוזים יכולים להשתלב לאחר חשיפה למרבית המזונות, אין יתרון בחשיפה מוקדמת שלהם.

איך:
ממרחים של 100 אחוז אגוזים. כחלק מעורבב במנה או אגוז שניטחן היטב לתוך מנת פרי למשל. אין להגיש לתינוקות מזון במרקם אבקתי (אלא אם הוא מעורבב בתוך מנה טחונה וחלקה)
< השכיח שבין הממרחים הוא ממרח השקדים, יש לוודא כי זהו מוצר העשוי מ 100% שקדים ללא תוספות >

שלב 4 גיל שנה ומעלה

חלב ניגר

לאחר גיל שנה, תוכלו לתת לתינוק חלב ניגר(כמו זה שמוזגים לקפה) 
לא אמליץ להמיר את חלב האם או התמ"ל בחלב פרה או כל משקה צמחי או חלבי אחר. 
כן תוכלו להשתמש בחלב הניגר בשימושי המטבח השונים

דבש

לאחר גיל שנה, תוכלו לתת לתינוק דבש. 
לפני גיל שנה אין לתת דבש בכל צורה שהיא ( לא אפוי, מבושל בשום צורה) 
הנה הרחבת קריאה על דבש 

שלב 5 פעוטות וחשיפה למזונות מיוחדים

לאחר גיל שנה, תוכלו לחשוף לכלל המזונות בביתכם. 
בשלב הזה תדרשו – להמשיך לשמור על הגשה של מרקם מתאים שלא מהווה סכנה עבור הפעוט ולמזון שבטיחותו התברואתית לא מהווה סכנה. 

מזונות קשים – בטיחות אכילה

מיומנות האכילה של פעוטות הולכת ומשתכללת ככל שהם גדלים ומצליחים לווסת את הנשימה הבליעה והלעיסה. 
מבנה הפנים הקטן, והקרבה של קנה הנשימה לושט ואזור הבליעה גם הם משפיעים על בטיחות האכילה. 
שמרו על ילדיכם ואל תגישו מזונות קשים או מסוכנים 

הרישמה המורחבת למאכלים קשים נמצאת באתר בטרם 
הכנסו >> כאן 

מזונות נאים – בטיחות מזון

גיל החשיפה למזונות נאים – כגון סשימי /קרפצ'יו / סושי עם דג מוגדר בעולם סביב גיל 5.

עבור אוכלוסיות רגישות – כמו נשים הרות/תינוקות יש חשש מפני פתוגנים הקיימים במזונות רגישים
מערכת החיסון של הילוד שלמה אך לא סיימה הבשלתה, כך שהחשיפה למזונות עם פוטנציאל זיהומי לא מומלצת. 
מזונות עם סכנה לזיהומים או לקלקול מהיר לא ממולצים לפני גיל 5. 
בין המזונות – מזון לא מפוסטר, מיצים קנויים לא מפוסטרים, מזון נא – עמו דג/בשר, סלמון מעושן (חשש ליסטריה), ביצה שאינה עשויה לגמרי. 
תוכלו לקראו באתר הכללית על מזונות שאינם בטוחים לצריכה בעת הריון, אלו המזונות שכדאי להזהר מהם גם עבור ילדים טרם גיל 5 שנים. 
לקריאה נוספת :  המלצות שיקאגו  Academy of nutrition and dietetics  המלצות קנדיות  

עברו את השלבים בקצב הנדרש לכם, לילד שלכם.
שלבו אט אט יותר מזונות מתפריט המשפחה וגוונו את התפריט במרקמים, טעמים וצבעים.

אם עוד אין לכם את הספר הדיגטלי המקיף, תוכלו להוריד כאן > צעדים בהזנת התינוק