על סוכר וכוס תמ"ל

לפני כמה ימים שודר "תחקיר" על תכולת הסוכר בתמ"ל.
אם גם אתם ראיתם שהמסקנה היא שבתמ"ל יש סוכר כבכוס שוקו, בואו קראו את השורות הבאות למען התינוקות שלכם.
שנייה לפני שמתחילים, ללא שום ספק חלב אם הוא המזון הכי נכון עבור תינוקות ויתרונותיו לתינוק ולאם לא מפסיקות להחקר ולצבור עוד ועוד יתרונות.
בכל מקרה של קושי בהנקה יש להתייעץ עם יועצת הנקה מוסמכת. 

אז על מה בעצם רועשת הרשת?

לקטוז – סוכר הנמצא בחלב האם (ובחלב בכלל) ומהווה אחוז ניכר מתרומת האנרגיה (קלוריות) בחלב האם. ללקטוז תפקידים חשובים בחלב האם וביניהם ספיגת הסידן ותפקידים נוספים הקשורים בסביבה חיידקית של מעי התינוק.
הלקטוז הוא סוכר, שילובו בתמ"ל נדרשת. הלקטוז זו הפחמימה העיקרית בתמ"לים. רמתו ב 100 מל יכולה לנוע בטווח של כמה גרמים לכל 100 מ"ל בדומה לחלב האם ( כ 7 % בחלב אם).

נוסף ללקטוז מוספים רכיבים סוכריים אחרים. על מידת נחיצותם, כבר יש להטיל ספק.

הנה רשימה שכדאי לגזור ולשמור

מיקומם של הרכיבים הבאים, ברשימת הרכיבים, יעיד על כמותם היחסית במוצר

סוכרוז
זהו דו סוכר (מורכב משתי יחידות) זהו בעצם הסוכר הלבן שאנחנו מכירים משימוש ביתי במטבח.

מוצקי סירופ גלוקוז

תוצר של פירוק עמילן תירס /תפוח אדמה. משמש בתעשייה כמשפיע על צמיגות /טקסטורה / כמונע התגבשות מידת המתיקות יכולה להשתנות, אך לרוב תהיה מתיקות עדינה או לא תהיה השפעה על הטעם.
מלטודקסטרין
תוצר פרוק של עמילן, לפני הגעתו ליחידות סוכר פשוט.
טעמו עדין והוא אינו מתוק כסוכר לבן (סוכרוז )למלטודקסטירין יש יכולת לספוח שומן ולהשפיע על מרקמו של תוצר להיות במרקם חולי.
כדאי לשאול את השאלות הקשות !
מה הסיבה לתוספות האלו? האם הן הכרחיות ? האם אין יכולת ליצר מוצרים בלעדיהן ?
סביר להניח שמעבר לעניין הטעם, יש פה גם שיקולי – נראות – השפעה על המרקם – השפעה על אורך חיי מדף.
קשה לומר תשובה נחרצת. צריך לומר שכל "סערה" תקשורתית צריכה להחקר גם על ידינו ההורים, שבוחרים במוצר כזה או אחר. בחלק מהמותגים שלב 2 ישמר אתכם עם תכולת "חומרים סוכריים" מוספים נמוכה יותר, בחלק מהמותגים אין הבדל בחומרים המוספים בשלב 2. העובדה שכל אחת מהחברות משתמשת במוצר גולמי שונה (מלטודקסטרין/מוצקי סירופ גלוקוז/סוכרוז) מעידה, לפחות במחשבה שלי (ואינני טכנלוגית מזון) כי ניתן להמעיט או למגר את השימוש בחומרים.

ומהווה עוד סיבה טובה (אם היו חסרו לנו כאלו..) לעודד הנקה.

האם נכון לתרגם לקטוז בצורה דומה לסוכרוז? לא !

האם נוכחות הסוכרוז מתבקשת ? ממש לא, אך את זה לא נוכל לומר על הלקטוז, שתכולתו בחלב האם גבוהה מכל רכיב אחר.
אחת הסכנות בתמונה שהוצגה (בה כוס תמ"ל היא בעלת תכולה גבוהה יותר של סוכר, בהשוואה לכוס שוקו) יכולה להיות בפרשנות פשוטה. שוקו ותמ"ל נמצאים באותה קטגוריה, זו אחת המחשבות שיכולות להתפרש מהתמונה שעלתה. האמנם ? ממש לא!

תמל עשיר יותר ברכיבים וצפיפותו התזונתית גבוהה.
חלב אם הוא נקודת הייחוס, זה המזון המועדף בהמלצות ארגוני הבריאות.
באין חלב אם בנמצא, יש לתת תמ"ל עד גיל שנה לפחות.
בהינתן שמרבית התינוקות בארץ שותים תמ"ל עד גיל שנה וחצי + יש להגיש להם את ההרכב הכי מגוון תזונתית ומותאם (ככל שניתן) לצורכיהם. שוקו הוא ממש לא הפתרון, אגב, גם משקאות צמחיים או חלב פרה הם לא הפתרון הכי עשיר ומגוון לשתיית נפח משמעותי של משקה.