אורגני או לא ? איך אתם רוצים את הירקות שלכם ?

כהורים כולנו רוצים  לצרוך את התוצרת הכי איכותית עבורנו ועבור ילדינו. ישראל מצטיינת בחקלאות עשירה  ובשנים האחרונות אנו עדים לעוד ועוד זנים פיתוחים וגידולים בשווקים המקומיים.


בואו נעשה קצת סדר במושגים.
כאשר אנו באים לתוצרת חקלאית, לא פעם אנחנו נתקלים בשמות וכותרות כמו אורגני/ביו/ללא וכו'. כדי לצרוך בחוכמ צריך להכיר מעט את המושגים.
כדי לעשות לעצמי ולכם סדר, שוחחתי עם שובל לביא , בעל תואר במדעי הצמח ומדריך חקלאי.

חומרים כימים  – חומרים כימים הם חומרים מסונתזים. כאלו שנוצרו בתעשיה.
חומרים אורגנים – חומרים שמופקים מהטבע או כתוצרים של אורגניזמים (בעלי חיים פטריות וכיוב'), תמציות צמחים או הפרשות של פטריות לדוגמא.
הטבע יודע גם הוא ליצור חומרים רעילים, קחו לדוגמה ארס של נחש, הוא אומנם חומר אורגני אך הוא בהחלט יכול להוות סכנה
שני סוגי החומרים, כימים ואורגנים, יציגו דרגת רעילות. בפועל בין אם נוצרו בטבע או במעבדה, יוגדרו כרעלן (כך בעצם הם מגנים מפני חומרים או אורגניזמים אחרים)
יתרונו הגדול של חומר אורגני, יבוא לידי ביטוי בעובדה שהוא מתפרק בצורה מלאה.
כך ניתן להבין שאם תהליך הריסוס או הטיפול בגידול יעשה על פי ההמלצה התיקנית, ניתן יהיה להניח שאת החומר האורגני לא נקבל בעת האכילה.
כל אחד מסוגי הריסוסים שבשימוש, אמור להינתן בהתאם להנחיות ותקנים, כך שבפועל האדם האוכל את אותו המוצר לא יקבל חומר כימי או אורגני בצלחת.

מי בעצם יוגדר כמגדל אורגני ?
מגדל אורגני, יהיה כזה שמשתייך לאיגוד המגדלים האורגנים. הוא יקבל את מלוא ההדרכה וכן יעבור תהליכי פיקוח ראשוניים. התוצרת כאמור תבדק גם בתכולת החומרים הכימיים (הלא אם ימצאו חומרים כימיים, לא נוכל להגדיר מזון זה כאורגני)

בוחרים חכם. מכירים את העובדות


עד כה נשמע הגיוני ופשוט 🙂 איפה מתחילו השאלות?


מה בעצם האתגר בפיקוח על מזון אורגני ?

מרבית הבדיקות הנעשות, יעשו על הימצאותם של חומרים כימיים בקרקע או במחסני החקלאי . כך שאם ניקח פרי הדר ונבדוק במעבדה על בסיס בדיקות סטנדרטיות, לרוב לא נבדקת המצאות חומרים אורגנים בתוצרת (כך שלא נוכל לדעת האם תהליך הריסוס אכן נערך במועד שיאפשר פרוקו המלא של החומר מהפרי/ירק).

 ככל  שהצלחתי לבדוק, אין הוכחה  על כך שלאחר השלב הראשוני, יש עדות לכך שהתוצרת נבדקת כדי לוודא שבעת המכירה לצרכן, כמות החומרים האורגנים אינן גבוהות ונוכחות במוצר הנאכל (עדי רסולי).
שובל מסכם, היתרון המוכח של אורגני יהיה בעיקר במידת טריות המזון. במצב בו אין פיקוח מספק על חומרי ההדברה לקראת המכירה, קשה יהיה לומר שהמזון האורגני עדיף.
אם יש לכם דרך לבדוק מול המגדל מתי הודברה הסחורה, יתכן ותמצאו יתרונות גדולים לתוצרת האורגנית.
——–
רעיון  החקלאות האורגנית מבוסס על עקרון מדהים. אין ספק שצריך וניתן לצמצם שימוש בחומרים כימים.  הבעיה העיקרית נובעת מכך שקיים קושי לפקח על חומרי ההדברה בהם נעשה שימוש במסגרת החקלאות האורגנית.

חומרי הדברה המוגדרים כחומרים אורגנים הם כאלה אשר לא מסונתזים באופן כימי במעבדה. חומרים כאלה יכולים להיות למשל: חומרים צמחיים כדוגמת שמן עץ התה וחומרים שמתבססים על חיידקים וחומרים שמיוצרים מהם.
הפיקוח בישראל בכל הנוגע לחומרי הדברה מתמקד בעיקר בתכולת החומרים הכימיים שבהם ובהשפעתם על הסביבה, על האדם ועל בעלי החיים.

הבעיה נובעת בכך שחומרי הדברה אורגניים בהשוואה לאלה הכימיים מקבלים אישורים לשימוש בקלות רבה יותר. עקב כך נוצר מצב שבו לעתים, בחומרים אשר בהם נעשה שימוש בחקלאות האורגנית עלולים להכיל מרכיבים "לא ידועים".
יש לקחת בחשבון גם את העובדה שחומרים אורגניים משום שהרכבם אינו מוגדר באופן מוחלט לרוב עלולים להיות בעלי השפעות שונות בנקודות זמן שונות.

כמו כן, חשוב לציין כי השפעתם של החומרים האורגניים היא לרוב חלשה יותר מהשפעתם של החומרים הכימיים ולכן, יש לקחת בחשבון כי המוצרים התעשייתיים שמיוצרים בהם עלולים להכיל רמות גבוהות יותר של חיידקים ופטריות. כאן, יש לקחת בחשבון גם את הטוקסינים שהפטריות המזהמות יכולות להפריש.
אם אתם מכירים את המגדל האורגני וסמוכים עליו אין סיבה שלא לצרוך את התוצרת שלו מפני שכאמור, יצור אורגני הוא מבורך אם הוא נעשה כראוי ומפוקח כראוי".
חשוב מאוד לציין כי בישראל השימוש בחומרי הדברה כימיים הוא מזערי וכי לרוב, ההדברה נעשית באמצעות שיטה של הדברה משולבת (Integrated pest management, IPM). כלומר, שילוב בין מספר שיטות הדברה- שיטות אגרוטכניות, ביולוגיות, כימיות וכדומה.
כמו כן, חשוב לציין כי בעת התפשטות של מחלה בתוצרת השימוש בחומרי הדברה כימיים הוא הכרחי! על מנת למנוע אובדן רציני בתוצרת שעלול לפגוע בצרכנים.

יאנה ביזמן מגן (Bsc מדעי הצמח, Msc אגרואקולוגיה ובריאות הצמח) ואמא בקהילת המתכוניה, מוסיפה
" קנייה של תוצרת חקלאית בסופרים הגדולים, לרוב תעיד על פיקוח בשלבי הייצור בשדה, הקניה והמכירה, מזון מפוקח תמיד יהיה בטוח יותר.

"ככל שהחקלאות מתפתחת נוספות גישות וטכניקות להפחתת השימוש בחומרים כימים ומעבר לשימוש בכלים אגרוטכנים כמו תנאי הגידול והמבנה, המאפשרים גידול איכותי עם פחות חומרים.
תאי הפרי (מתחת לקליפה) הם סטרלים, כך שאפשר להרגיש בנוח לאכול אותם לאחר הקילוף בחרו פירות לא פצועים, כדי לשמור על הגיינת הפרי .
גם פירות ההדר שידועים כפרי די מרוסס, יכולים להיאכל בנחת. רק שימו את הקליפות בפח. (ותרו אולי ע גרידת הלימון או על סוכריות קליפות התפוזים )
מה שאפשר לקלף עדיף לקלף וכמובן לשטוף את כל הירקות והפירות טוב טוב לפני שאוכלים.והכי חשוב, לקחת הכל בפרופורציות ולהבין שהחקלאות בישראל היא בין המפותחות בעולם וכך גם הפיקוח בנוגע אליה."

מה אני למדתי?
העולם מתקדם יחד איתנו הצרכנים, נסיונות רבים להפחתה בשימוש בחומרים כימים נעשים בכל תחומי החקלאות.
כדאי ונכון להכיר את מגדל הירקות שלנו כאשר זה מתאפשר, או לקנות במקומות גדולים ומפוקחים.
כמו תמיד, צרכן יודע וחוקר יוכל לעשות בחירות איכותיות יותר 🙂
ואם תשאלו אותי את את כל אחד מכותבי הכתבה על תותים ? (כי עכשיו זהו "העונה!" ) נמליץ לאכול ולהנות מהם, כחלק מתזונה מגוונת ובמידה.

ושתי אנקדוטות לסיום !
?המושג ביו (המופיע בעיקר על תותים ) לא מעיד על שימוש בלעדי בחומרי הדברה ביולוגים. לרוב הוא מציג את שם המותג שמספק את ההדברה הביולוגית , אך אין בו כדי להציג שימוש בלעדי בהדברה ביולוגית.
?מרבית האבוקדו גדלים ללא התערבות כימית. כך שבפועל כמעט כל אבוקדו שתמצאו בעונה, יהיה בעצם גידול אורגני.

 

 

 

 

עגלת קניות
Start typing to see posts you are looking for.