הבוקר קמתי נרגשת מהרגיל. על השולחן היא חיכתה לי.
צנצנת כמעט סגורה, עם המחמצת שהתחלתי להכין אתמול אחהצ.
כבר שנים אני אומרת לעצמי: יאללה, זה קורץ לך? זה קורא לך? זה טעים לך?
בואי נלמד להכין אחת. מחמצת.
שנייה לפני שאספר לכם איך גם אתם נהנים מזה שאני החלטתי להכין אחת, הנה קצת רקע "מחמצת".
לחמי המחמצת פרצו לתודעה יותר ויותר בשנים האחרונות, הם הפכו זמינים יותר, ובעיני גם טעימים יותר.
אז מה זו בכלל מחמצת ?
מחמצת הינה תערובת של מים וקמח. נהוג לדבר עליה בלשון נקבה 🙂 ו"לגדל" אותה ו"להאכיל" אותה.
ממש כך, לטפח אותה כמה ימים (זה עניין של דקות, לא להבהל) ולזכות בכמה יתרונות תזונתיים, כלכליים ורגשיים.
נתחיל בתזונתי 🙂
- מחמצת ניתן ליצר מכל דגן כמעט, מלא או לבן (נעדיף מלא כמובן).
העלאת זמינות הויטמינים והמינרלים – מחמצת יוצרת סביבה חומצית (ph נמוך) ובכך מנטרלת את החומצה הפיטית. מה זו חומצה פיטית? זו חומצה הנמצאת בדגנים (ובקטניות) השונים ובעצם עשויה לגרום לירידה בספיגת הויטמינים והמנרלים שבדגן.
הורדת החומציות ונוכחות חומצה לקטית, יאפשרו נטרול של החומצה הפיטית. כך נרוויח זמינות גבוהה יותר של המנרלים ( כמו אבץ, מגנסיום וברזל). - הסביבה החומצית שנוצרה, מאפשרת לאנזימים מפרקי חלבון להיות פעילים יותר ובכך להקל על תהליך עיכול החלבון שבלחם (גלוטן).
- ללא חומרים משמרים או מיצבים, לא מעט לחמי מחמצת מגיעים לחנויות "חצי אפויים". השלמת האפיה נעשית במאפיה עצמה, אבל סביר מאוד להניח (וכאן יש בעיה גדולה, בכך שהם מגיעים "בתפזורת" בלי רשימת רכיבים על גבם) שישנן אי אילו חומרים שלא נדרש להם בבית כמו משמרים למיניהם.
נעבור לרגשי 🙂
אני לא יודעת איך זה אצלכם, אבל כאשר אני נכנסת לבית שיש בו צנצנות של תוצרת ביתית כמו חמוצים/ עוגיות/ גרנולה, זה עושה לי משהו בלב.
להגיד שבכל פעם שתכנסו אלי הביתה תמצאו סדרת צנצנות? ממש לא 🙂 אבל אני רוצה לרתום אתכם איתי לתהליך של יותר תוצרת ביתית.
היום בבוקר ממש התרגשתי לפגוש את המחמצת שלי. יש משהו מרגש ביצירה מחומרים גולמיים. יש בזה גם ערך משפחתי וביתי, אם אתם מתחברים אליו כמובן 🙂
איך אפשר בלי לדבר על כסף ?
מניחה שכולנו היינו יכולים להנות אם היה לנו יותר ממנו. אז הנה עוד דרך להשפיע על המאזן. להכין בבית לחם. ולהנות מכל היתרונות. כולל עלויות נמוכות יותר. (מקג קמח תוכלו ליצור 2 כיכרות מרשימות)
