בכל מקום אנחנו אנחנו. יש מקומות שבהם האתגרים שלנו, המולדים או הנרכשים הופכים להיות יותר מציפים או מאתגרים.
מעל 20 שנה שאני פוגשת אמהות ואבות. בעיקר אמהות אם להודות.
וחלקן מדווחות דיווחים חוזרים – שקושרים בתפקודי החיים הפשוטים. יכולת ההתנהלות. יעילות התכנון. מוטיבציות לפעולות יומיומיות והנעה לפעולה.
את כל אלו, אנחנו נדרשים לבט בכל ארוחה. כל ארוחה.
כדי להכין ארוחה – צרכים להיות לי המצרכים. צריכה להיות התוכנית – מה אני מכינה. וצריכה להיות לי המוטיבציה הבסיסית – שאולי מושפעת מהעומס בסביבה (איך נראה המטבח, כמה הוא עמוס, כמה מקום יש לי לעבודה וכו).
כמו בכל סיטוצאיה מורכבת כדאי לפרק לחלקים. שלב התכנון של ההכנה. של האכילה.
ולנסות לבחון רק אחד מהם כל פעם, ממש מו בארוחה שזו המנה הראשונה.
לא לדמיין איך מסדרים את הכל, אלא רק חלקים שיועילו לנו לפעול.
הערכות מקדימה –
העזרו ברשימות. אתן יכולים ליצור בעצמכם או להעזר בכאלו שכבר הכינו.
בידקו מה נכון לכם – רשימת נייר, רשימה בנייד, רשימה ששומרה בענן ומשותפתת עם בן.בת הזוג?
הכנת הארוחה –
כל יום יש ארוחה, אל תהיו מופתעים. נסו לבדוק אם היום את יכולים לתכנן את מחר. להשתמש בשאיריות מהארוחה הנוכחית או פשוט לתכנן היום מה תגישו מחר. כשיש ודאות לפחות על "מה" מגישים, אפשר לתכנן טוב יותר את ההכנות המקדימות. ויש שאלה אחת פחות בראש.
הארוחה עצמה
