ארכיטקטורה של אכילה | איך מחזירים קצת שיגרה

את הטור של שישי אני גם מקריאה, כאן מאזינים:

שבועיים חלפו מהפעם האחרונה שכתבתי.
שבועיים שבהם קרו אינסוף דברים, רובם טובים ומאוד משמעותיים.
את הטוב, אני מזהה מאוד בקלות (וזו התקדמות, בניגוד לשנים שבהן ראיתי בעיקר את מה שלא טוב) את "העלויות" של שבועיים אינטנסיביים אני רואה עכשיו.
בוקר יום ראשון אחרי יציאה משמעותית משיגרה של עבודה, כשבראש מתארכת לי רשימת המשימות שאני צריכה לעשות. 

הייתי רוצה לשמר את השבועיים האחרונים. לסדר ארונות ולמקם מחדש את החולצות במדפים של הארון החדש. למלא צנצנות במטבח ולבחון כל יומיים אם המיקום החדש,האם הוא אכן המיקום המדוייק.
לפתוח חלון בבוקר ולהגיד וואו! כמה אור יש פה בבית עכשיו.

וגם לעבוד, פחות.
עד לפני שנה וחצי עבדתי אינסוף שעות.
יום עבודה התחיל עם היקיצה ונגמר עם ההליכה לישון. בלי הפרדות בין עבודה לבית.
בשנה וחצי האחרונות, זכיתי לקבל מעצורים, כאלו שהחיים זימנו, אבל הראו לי משהו על מינונים ומידתיות בחיים.

עכשיו אני שואפת אפילו לפחות. לבחור ממש כמה שעות, ולהצליח להציב יעדים ומשימות, שמשאירים לי יותר זמן, פשוט להיות.

הבוקר מוקדם, הבנתי שאין מנוס. צריך רגע לעצור ולבדוק. מה עושים ואיך חוזרים לשיגרה.
איך מצליחים להתמיד עכשיו לצד ההתרגשות והשמחה מבית חדש ומשימות של סידור ובדיקה, גם בעבודה.

לפני כמה ימים חברה טובה, שאלה אותי, איך חוזרים לשיגרת אכילה אחרי כזה סופשבוע, אחרי כזו ארוחה?
אמרתי לה את מה שאני מאמינה בו, אבל לא תמיד מצליחה לעשות, למשל בעבודה.
קמים בבוקר ומתחילים את השיגרה. בלי להיות מתוסכלים על מה שהיה. בלי לתת חשבון או להטריף את המוח במחשבות על כמה ואיך זה היה.
פשוט חוזרים לשיגרה.

הבוקר אני מנסה את מה שאמרתי לה. לחזור לשיגרה. מתחילה בכתיבה.
כתיבה ושליחה בתפוצה רחבה – היא כמו התחייבות שלי לעצמי.
אם מספיק אנשים יקראו את הטקסט, מספיק אנשים יאזינו לו, אני אהיה מחויבת.
כן גם אם אני לא מכירה או רואה שמישהו אכן קרא. 

השיגרה של הילדים, בטח באכילה נשברה לאחרונה באינסוף שינויים של חופשים, אזעקות, מלחמה.
אם יצאתם ממנה, או שאולי התמכרתם ליציאה ממנה, הנה כמה דברים שאני ממליצה.

תתחילו רק בארכיטקטורה של האכילה –
וודאו שהאכילה ליד שולחן.
וודאו שההגשה היא מרכזית ולא בצלחות אישיות.
וודאו כי הסביבה נקייה מהסחות כמו נשנושים מרובים, בלי מסכים.
וודאו כי גם אתם יושבים ואוכלים.

אחרי שתארגנו את הסביבה,תוך ממש רגע, בדיוק יגיע ראש השנה. ואולי גם הוא יוציא מהשיגרה.
במקום להגיד נחזור לזה אחרי החג, נסו לבדוק מה קורה אם אתם אומרים, החג יהיה הזדמנות לעוד יציאה וחזרה לשגרה. כמו אימון נוסף, בטווח קצר.
הרגלים הם כמו אימון בחדר כושר, מצריכים אימון וחזרתיות, כדי להצליח לשמור על גמישות ויעילות.

אני כותבת הבוקר. ומקווה להצליח לארגן מחדש גם את השיגרה שלי. כזו שיש בה גם עבודה, אבל במידה.
גם ארונות ומדפים שאני יכולה לבדוק בכל רגע אם הם מתאימים או צרכים שינויים
ובעיקר לבדוק איך חיים גם וגם, את המשימות ואת הבחירות.

שתהיה לנו שנה טובה יותר
משעממת יותר
עם בשורות ורק טובות.

שהמשפחות שכולנו הכרנו השנה, מתמונות ועיניים בוכיות
יזכו לפגוש את האנשים שהם אוהבים, וכבר הרבה זמן נמצאים במנהרות חשוכות.

להצטרפות לקבוצת הוואטס אפ של הטור של שישי