כמעט בכל שישי בבוקר, אני מתעוררת מוקדם. חושבת על מחשבה אחת, או ארוע שפגש אותי השבוע, ואיך הוא מתחבר לעולמות של אכילה. שלי, או של הילדים. זו קריאה קצת יותר של "נשמה". הנשמה שלי. ואתם המגירה, הפרטית שלי לכתיבה. אז תודה.
אין לי סבלנות. ככה אני אומרת לעצמי ועל עצמי די הרבה פעמים במהלך השבוע. בחצי השנה האחרונה יש מרחב אחד שגיליתי'שיש לי בו סבלנות. הגינה. אני יכולה לעשב את הגינה