השבוע, בתקלה מצערת, הושבת לי הרכב.
רצף של אירועים שאפשר להגדיר כעת כטרגדיה של טעויות, שהתגלגלו לכדי השבתה.
כמו שחברה טובה אמרה לי: "היית יותר מדי אחראית", מה פתאום החלטת שאת רוצה לשכפל את המפתח הרזרבי?
היא צודקת. לרוב אני לא לוקחת "סיכונים" ששמים אותי באזור האחראי מדי 🙂
אבל קרה מה שקרה, ובמקום שיהיה לי גם מפתח רזרבי, כעת שני המפתחות והאוטו כולו מנוטרלים (אם מישהו רוצה המלצה איך להגיע למצב הזה, דברו איתי).
בתוך האירוע הזה, הדינמיקה הזוגית משגשגת, עם פוטנציאל למצבי רתיחה ועד בערה רבים. יש לה את כל המשאבים, כמו בצלחת פטרי של מערכות יחסים, כדי לבדוק מה בעצם יכול לקרות עכשיו.
מי יאשים את מי.
מי ייקח את התסכול.
מי ייקח את הצד המנהל, ומי יהיה בתחושת חוסר אונים.
בקרוב נציין 20 שנות הליכה משותפת במסלול החיים, כך שכבר פגשנו צלחות פטרי שונות במעבדת החיים.
והפעם הצלחנו לעשות את זה בטנגו. לא מושלם בכלל, אבל בכל רגע מישהו אחר מוביל.
הדבר הכי יפה שקורה בתוך זה הוא ההבנה שאין אמת אחת. לפעמים מה שאני אגיד יעבוד, ולפעמים מה שגל יגיד יעבוד. ובכל מקרה, שנינו נפלנו בפח.
אבל מהפח הזה, תמיד עדיף לצאת ביחד.
אני לרוב לא שואלת "למה זה קרה לי". אבל אם כבר הייתי שואלת, אני חושבת שזה קרה כדי שנזכה לחוות דינמיקה של התמודדות טובה.
●●●
אכילה וארוחה הן המרחבים שבהם חווים יחסים בעוצמתם. אלו שחווים מול התינוק או הילד עצמו, ואלו שחווים מול בני הזוג.
וכשמשהו לא עובד, יש נטייה לחפש אשמים.
ואז אני שומעת בשיח: "טוב נו, את זה הוא לקח מאבא. גם הוא היה (ועדיין) בררן". או משהו בסגנון: "היא רגישה כמו אמא שלה, וחוששת כמוה. גם באכילה".
אבל האמת היא שזה שאבא היה בררן לא אומר שבגללו הילד בררן. זה אומר שיש גנטיקה. וגם עם גנטיקה אפשר לעבוד.
זה שאמא דואגת וחרדה לא אומר שבגלל זה הילדה תאכל או לא תאכל. זה רק אומר שזו הסביבה שבה היא גדלה.
בגיל הינקות אנחנו לומדים איך החיים עובדים. מה קורה לנו כשאנחנו בסטרס, מה קורה לנו כשאנחנו שמחים. ואנחנו לומדים את זה מהתגובות של העולם סביבנו.
לאורך החיים אנחנו משחזרים את ההתנהגות הזאת. ככה אנחנו לומדים ומשתמשים במודלים של יחסים, מתוך למידה חוזרת של אירועים.
באופן מוזר (ולא מוזר), כל הדברים התחברו השבוע. התחלתי קורס על טראומה ואיך היא מגיעה למפגש טיפולי, ובתוכו דיברנו על מערכות יחסים ראשוניות, ועד כמה הן מורכבות הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים: האופן שבו אנחנו מתקשרים, או חווים את היחסים מהצד השני. ובמיוחד כשמדובר בדברים שחוזרים על עצמם: האופן שבו ההורים שלנו הסתכלו עלינו, האופן שבו הם האכילו אותנו וכו'.
אף אחד מאיתנו לא עושה שום דבר בכוונה. אף אחד לא מזמין לעצמו, או לילד שלו, חוויה לא נעימה.
אבל לפעמים, בהיסח הדעת, בטירוף החיים, כשאנחנו טסים בין משימות, אנחנו נותנים תגובות קצרות. ענייניות. ולפעמים אפילו מבטלות.
כן, כנראה שכולנו ביטלנו לפחות פעם אחת (ויותר) את מה שהילדים שלנו אמרו. אבל יש הבדל בין אירוע בודד לבין מצב שבו זו הדינמיקה.
אני חושבת שילדים בררנים, ילדים עם קשיי האכלה או תינוקות שמסרבים לאכילה הם הילדים שלפעמים אנחנו פשוט לא מצליחים להבין. לא מבינים איך הילד לא מסוגל לטעום. לא מבינים איך הילדה הזאת לא אוכלת בכלל.
וכשאני אומרת בכלל, אני מתכוונת בכלל.
ואז אנחנו יוצרים תגובה שעשויה להיחוות עבורם כביטול של המסר.
דורשים מהילד לאכול את מה שאולי אכל פעם, והיום כבר לא מסוגל. או מנסים להאכיל את התינוקת הקטנה בהסחת דעת, ובעצם מייצרים ניטרול: ניטרול של התחושות שלה, של האותות שהגוף שלה שולח, ושהלב שלה מסמן.
אני כותבת את זה ויודעת שיש מי שזה יצבוט לה חזק בלב. אבל הכול בר שינוי. כל מערכת יחסים יכולה להתעצב מחדש, וליצור את המסלול המיוחד שלה.
●●●
האוטו שלי כרגע מושבת, זו עובדה. להוסיף על זה אשמה יהפוך את זה לחוויה הרבה יותר מציפה.
אם התינוק שלכם לא אוכל, זו עובדה. אבל יש דרכים לצאת לחוויה חדשה.
אם הילד שלכם אוכל 4 פריטים, אני לא קוסמת שתגרום לו לאכול בופה של סלטים. אבל אני יודעת (עם גלית) לגרום לדברים לזוז.
ואם מה שתפס אתכם זו נקודת המבט על יחסים, אז בואו לעשות את זה נכון מההתחלה, בתוכנית הליווי "מטעימות לארוחות", החל משלב המעבר למוצקים.
●●●
כשהתינוק לא אוכל, או כשמשהו באכילה של הילד מרגיש תקוע. בלי לחפש אשמים: נסתכל יחד על כל התמונה ונמצא את הדרך שמתאימה למשפחה שלכם.
ליווי קבוצתי להורים לתינוקות בני 5–8 חודשים, כדי לבנות יחסי אכילה טובים כבר מהטעימה הראשונה. מחזור נובמבר נפתח ב-15.11.
התוכנית הכי חדשנית ויצירתית לשינוי דפוסים והתנהגויות אצל ילדים בררנים.
חוויה משותפת במטבח, ויש גם ערכה מיוחדת לחנוכה.
אם אתם מתחברים לתכנים, אני משתדלת לתמצת את הימים שלי בכל שבוע לכדי כתיבה אחת. אפשר להצטרף לרשימת הקריאה והפרסומים שלי, ולקבל במתנה את הספר הדיגיטלי "צעדים בהזנת התינוק".
להצטרפות לרשימת הקריאה ←
