שניצל מלחמה | על שימוש במשאבים אפשריים, לתקופה

כן בטח שיש שניצלים,
אמר לי המוכר והראה לי את המיקום במקרר.
הם לא היו נראים רגילים, אבל אני קונה שם כבר תקופה, סמכתי עליו ועלי – שזה יהיה בסדר.

הסתכלתי על המדבקה – שניצל מלחמה. אמיתי. ככה כתוב על המדבקה.

שאלתי חזרה – מה זה שניצל מלחמה?
הוא אמר שזה אותו הדבר אבל בלי ניירות הצלופן בין השכבות וגם מעט יותר עבים.
רק קצת יותר עבים, הוא הבטיח.
לקחתי, זה היה גם במבצע.
האמת היא שקצת כמו המלחמה, השניצלים שם תמיד במבצע, כאילו כמו שגרת מבצע. שגרת מלחמה.

שניצל מלחמה הוא תוצר של הכרה במציאות.
של ירידה בכוח האדם לצד עליה בכמות הנצרכת (כי ככה זה כשכולם בבית, אולים יותר, מבשלים יותר).
גם בבית כולנו במצב מלחמה. זו הגדרה מדינית, אבל יש לה משמעויות משפחתיות יומיומיות.
המשאבים הביתים משתנים, יש בתים שאצלם יש עכשיו זוג הורים נוכחים יש בתים שיש בהם עובדי בריאות או כל עיסוק אחר,
חיוניים, שעובדים יותר מהרגיל.

את המשאבים האלו כל אחד מאיתנו מכיר. כל אחד על הבית שלו, עכשיו זה הרגע לבחור איך לנהל את המצב –
כי אם פותחים את המציאות (או את החדשות) מבינים שיש פה עוד כמה ימים לפחות,
בתוך המציאות הזו שנוצרה שכופה עלינו מלחמה ואת כל נגזרות היום יום ממנה.

משאבי הבית קשורים לכל מיני היבטים –
מאזן המבוגרים, כמה מבוגרים נוכחים יש בבית שלכם והאם זה שונה מימים אחרים.
מצב הילדים – כמה הם בסרטרס, ואיך ואם הם מגיבים עכשיו,
ואיך הייתם מאפינים את הילדים בשיגרה –
כאלו שאוכלים בחדווה? כאלו שלא אוהבים לאכול אבל אוהבים לנשנש? כאלו שבוחרים לאכול אבל רק לא את מה שיש?
מה הם התנאים הפיזים האפשריים, יש ממד אין ממד, כמה דריכות יש אצלי מהמצב.

אם לוקחים לתוך המשוואה את כל הגורמים שאספתם, ומוסיפים לזה מידה של חמלה,
כי המצב היום לא משנה איך נגדיר אותו, הוא לא שיגרה – אפשר להתחיל לתכלל את את ההתנהלות כולה.

המצב הנוכחי הוא המצב הנוכחי, נשמע כמו משפט לא הגיוני, אבל יש בו כוונה מלאה.
להתמסר למה שיש ולא להלחם במה שאין. כרגע.
זה נכון תמיד בהורות, אבל קשה כיפליים כשצריך להכניס בזה גם פחד וחרדה.

כדי להפוך את כל המחשבות האלו לקצת יותר ישימות ואפשריות –
הנה כמה פעולות טכניות אך חשובות –
1. בדקו איך ניראים הרגלי האכילה שלכם בבית.
שפרו אותם במדד אחד לפחות בשבוע הקרוב, או אם הם בדיוק מה שחלמתם שימרו עליהם
(כאשר אני מתיחסת להרגלי אכילה בריאים אני אקדם – אכילה בלי מסכים ארוחות משותפות, הגשת מזון מרכזית).

2. בידקו מה הדברים שהשתנו בשגרת האכילה – בחרו מה ואם מצריך התערבות.
למשל אם הילדים לא אוכלים בכלל ארוחו ליד שולחן – שימו מטרה קונקרטית אחת – של ארוחה אחת ביום שיושבים כולם יחד.

3. ממתקים ומזון שלא מזין את הגוף. יש להם תפקיד רגשי לא מבוטל כרגע.
לכן לא הייתי מנסה להמנע מהם באופן מוחלט אלא בעיקר להצליח לשים עליהם מידה שאתם חיים איתה בשלום.
אם החלטתם על 2 (נגיד) ביום – תנו להם ביטוי פיזי – למשל הניחו על המקרר 2 מגנטים לכל יום שמסמנים את הממתקים שאפשר לאכול.
היכולת של ילד לנהל את זה תוריד את זה מתוך המאבק שלכם ושלו ומתוך מעורבות של קשר ותסכול בסיטואציה.
בעצם זה יחזיר תחושת בטחון ושליטה.

על פניו, הכל בטח נשמע לכם או: אחלה או איזה יופי של מילים שלא אוכל לקיים במצב הנוכחי (או בכלל).
אין ספק שלהקריא או לכתוב אפשר הכל.
כל חלום או המלצה אני יכולה לכתוב לכם פה.
אבל אתם תכירו ביכולות, ברצונות ובבחירה שלכם איזה מטרות להציב כעת.
אולי תבחרו לא לעשות כלום, אולי תלכו על עשייה מלאה .
לא משנה מה תהיה הבחירה היא כנראה תהיה זו שמתאימה לכם לעכשיו.
מחר דברים יראו קצת שונה
ובתקווה גם בהיר יותר וטוב יותר.

הבוקר (שבת) קיימתי שיחה מרתקת עם שרי גת שמלווה משפחות בשביל להורות. זה פתח לי המון מחשבות ועורר המון תובנות.
זה איפשר לי לכתוב את הטור הזה ובקרוב יעלה גם תוכן מוקלט בנושא. הוא יהיה פתוח לכולם בנדיבותה של שרי.

בתקווה לחזרה של כל מי שעדיין צריך לחזור. היום.
מקווה לחזור לקנות שניצלים, פשוט חזה עוף פרוס, בלי מלחמה.
מחכה איתכם לבשורות ותקוות למציאות יציבה ופשוטה.

עדי