הטור של שישי

כמו בכל תקופה של לחימה, הפוגה או ימי קורונה, אני מוצאת את עצמי מחפשת עיסוק "מנטרל מחשבות"- כזה שמצאתי בסדרות לצפייה. זה התחיל בסדרה שבינה לבין המציאות אין שום קשר.

4:00 זו השעה שהצלחתי לבסוף לפתוח קובץ חדש, כמו דף חדש ליממה שמתחילה, שההפרדה בינה לבין הקודמת הייתה קצרה מדי ומהירה. מסיבה לא ברורה, או מאינסוף סיבות, מצאתי את עצמי

כריך בטטה, או איך החלפתי את הלחם מספר מנות/יחידות: כמה שתרצו 🙂 מרכיבים: •  בטטה גדולה • נייר אפייה לשימוש

את הטור הזה, תוכלו לבחור אם לקרוא, או להאזין לי מקריאה אותו. כאן מאזינים: זה לא רק העולם שמתערער, גם

אני לא רצה לתחבורה ציבורית. זה היה המשפט הראשון שאפרת אמרה מיד עם היציאה מהרכבת באחד הימים החמים השנה. י

מערכות יחסים יומיומיות הן כמו חמין בבישול ארוך. מערכות יחסים רחוקות, תקופתיות הן כמו מקדונלדס. מוכרות, קצת שטחיות, ולרוב מייצרות

ביום שישי האחרון, כשיצאתי מהמיטה בשעה מאוד לא רגילה, כבר חייתי בשלום עם הידיעה שהשבוע לא אכתוב את הטור של