שלוליות גבינה, דלעת סלק או מה שתרצו – למה ילדים כל כך אוהבים ?

כל המתכונים פה למטה בכתבה 

בקולקציה תוכלו למצוא את השלוליות המשודרגות. שהן בעצם תורת האכילה כולה.
היא כוללת עקרונות פשוטים של:
יצירתיות, חשיבה מחוץ לקופסא, ערכים תזונתיים גבוהים ופשטות הכנה. 

כאלו מתכונים אני מחפשת, כאלו חיים אני מחפשת, כאלו ערכים אני מנסה להעביר לילדים שלנו.
הנה כמה טיפים חשובים לפני ההכנה:
    1.סוג הקמח – תוכלו להשתמש בכוסמין, קמח חיטה לבן בכמות המלאה במתכון (ז"א  100% מהקמח)
       תוכלו לגוון עם טף, או שיבולת שועל בהם אני  ממליצה להחליף רק  מחצית מכמות הקמח שמופיעה                   במתכון.

2. הטעם – טעמתם ואולי אמרתם לעצמכם: תקשיבי,חסר לנו משהו.
   מבינה אתכם לגמרי, אנחנו כמבוגרים רגילים לטעמים חזקים וברורים. תינוקות בניגוד אלינו, חשים את הטעם בעוצמה רבה, לכן אין סיבה לחזק אותו במלח או סוכר. אם הילדים שלכם קצת יותר גדולים, תוכלו כמובן להוסיף מלח ו/או סוכר, לחזק את הטעמים.
   כמה מוסיפים? 2 כפיות או כף המתקה(סילאן, סוכר, מייפל) למרכיבי המתכון, או קורט של מלח.
   רוצים לחזק את הטעם בדרכים יותר מזינות? הוסיפו בננה כחלק ממרכיבי הנוזל בבלילה, שלבו קינמון או תמצית וניל. למלוחות, הוסיפו שום או עשבי תיבול. גיוון כבר אמרתי, נכון?

3. המרקם – קשור לגודל היחידה שתכינו וכמות חומר התפחה שתשימו (קמח תופח או אבקת אפיה). מרקם אוורירי מידי לא תמיד נוח לאכילה, העדיפו מרקם ביניים. תוכלו להשתמש בקמח תופח או אם אתם מעדיפים (כמוני) דגנים מלאים. הוסיפו כפית אחת של אבקת אפיה, לכמות של 2-3 כפות קמח.

4.  הטמפרטורה של המחבת. הנגלה הראשונה היא נגלת "טסט" שימו רק יחידה או שתיים, כדי לבחון את הטמפרטורה אנחנו מחפשים חום בינוני ואחיד על המחבת. לא חם מידי ולא פושר. זה משתנה בין כיריים אחד לשני, אבל סומכת עליכם שתזהו. 

5. מתי הופכים את השלולית לצד השני ? כשהיחידה מתנתקת בקלות, לרוב זה קורה אחרי שראיתם קצת בועות אוויר בשלולית 

6. אחסון – הכנתם כמות ? מהמם. עכשיו תוכלו לשמור יומיים במקרר או תקופה ארוכה יותר בפריזר. את החימום אני ממליצה לעשות על מחבת משומנת קלות, זה "יחזיר לחיים" את השלולית, ואת הריח. 

7. מתי ילדים יכולים להתחיל לאכול שלוליות גבינה , או שלוליות בכלל ? כמו תמיד, התשובה המעצבנת : זה תלוי בילד. אבל רגע אני אסביר גם מעבר.
   בתהליך לימוד האכילה, יש כמה שלבים. יש מעבר בים מרקמים מעיכים (שנמעכים) לעיסים (המצריכים לעיסה) ונגיסים (מצריך נגיסה עם החניכים ואז לעיסה – עם הלשון )
   שלוליות גבינה הם מעין שלב ביניים, בין לעיס לנגיס. 

אם הילד מסתדר עם מרקמים של בטטה לא מעוכה, או פירה סמיך, תוכלו לנסות גם את שלוליות  גבינה.
עדי, אם הילד אוהב את זה , למה לגוון? למה לשנות?
או! כי זו הפואנטה, של הרחבת המגוון. מגוון משתנה בצבע ובטעם שמשאיר תורה וטכניקה ידועה, מאפשר לילד התנסות יותר בטוחה. זה מתכון שמזמין שינויים רבים בקמח במרכבים ובטעמים.
ילדים שמתנסים בהרבה טעמים, יגדלו (כנראה) להיות ילדים שיותר מגוונים.
השנתיים הראשונות לחיים הם הבסיס להרחבה פשוטה יחסית, אל תפספסו את ההזדמנות הזו.
עכשיו המתכונים